<h1>ספר הישר לר"ת — שו"ת סימן ס"ו</h1>
<h2>דף כז.</h2>
[תשובת ר"ת לרבינו אפרים]. ולקרא כתבי לא נתת לב, כי נבהלת אחרי שיטתך. כי אני הוקשיתי לפי דברי רבותי מהו עד זומם, שהיה לו לומר עדים זוממים ועוד לגזלנותא איך נקרא זומם ועוד תרי בחד ותרי בחד מה מועיל תרי כמאה. ואם כטעותך שאמרת שלא ראו עדותן כאחד, א"כ די בתרי לכל חד וחד, ועוד הלא גזלנים אינן צריכין הכרזה. ועוד לדבריך מניין לך שיחה בטלה זו שעדים בב"ד מפקי לקלא ולא מצינו אפוקי קלא בעדים בב"ד כי אם אפילו בלא ב"ד כדאמר רב המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים [ב"ב מ"א ע"ב] א"כ בשטר בחתימה ותרווייהו בלא ב"ד. ומה שכתבת שחסרתי וגרעתי דפסלינהו בגזלנותא ולא גרסי ותרי בחד, שקר דברת, כי אין דרכי להגיה. והבחור הזה הבא עם דואר זה יעידני שכתוב בספר לותיר דדייק דאסהידו ביה תרי בחד אי נמי דפסלוהו בגזלנותא. וכדומה תמצא כן בזקנים, אך זה דרכך שלא להודות. ופירוש שפירשתי בספרי אני כותב לך, ותבין ותראה מה עזרת ללא כח. איתמר עד זומם אביי אמר למפרע הוא נפסל רבא אמר מכאן ולהבא הוא נפסל וכו' עד אי נמי דפסליה בגזלנותא. וקשיא לי כיון דמעידין דגזלנותא הוא לדברי רבא, אמאי אינן נפסלין למפרע, דכי היכי דמעידין על הך עדות מעידין נמי על כל עדיות דאסהידו למפרע. דבשלמא בהזמה על הך עדות הוא דאוזמינהו אבל להנך עדיות דלמפרע לא הוזמו ואקילו בה רבנן כגון גבי שתי כתי עדים המכחישות זו באה בפני עצמה ומעידה וכו', אבל בגזלנותא כי היכי דמעידין דהך עדות לא מתכשר דסהדי גזלני הוו, ה"נ מעידין בכל הני דלמפרע דההיא שעתא גזלן הוה. ועוד דהני לא איקרי עד זומם. ונ"ל דהכי פירושא. איכא בינייהו דאסהידו בי תרי בחד שלא הזימו אלא האחד, דלמ"ד חידוש אין חידוש ולמ"ד משום לקוחות איכא. וליכא למימר דעל כל אחד ואחד איכא תרי סהדי דהואיל ותרי נינהו תרי כמאה, אי נמי דפסלוהו בגזלנותא אי נמי שהוזמו שניהם כדס"ד מעיקרא ופסלו האחד בגזלנותא עם ההזמה דהשתא באותו עד שני שנפסל בהזמה ליכא חידוש דלא הוי אלא חד דהאחד נפסל בגזלנותא ולמ"ד משום פסידא דלקוחות איכא (אי נמי) דבגזלן לא עבוד תקנתא דאית ליה קלא ובהזמה עבוד תקנתא דמקמי ההזמה בעדות שקר לא ידעו הלקוחות. ואעד זומם שאין פסול גזלנות עם הזמימה קיימא פלוגתא דאביי ורבא, ולהכי קרי ליה בלשון יחיד. ומשוי רבא פסול ההזמה כגזלן דרבנן לאקולי ביה למפרע. ויש ספרים דכתיב בהו דפסלינהו בגזלנותא, וליתא דברוב ספרים תמצא דאסהידו בי תרי בחד א"נ דפסלוהו בגזלנותא דמשמע חד ודוק ותשכח. ועל גזלן דרבנן ושתי כתי עדים שהבאתי אל תמהר להשיב כגולם על דברים הללו שבאין בעלילה דלאו דווקא מדמינן להו אלא ללמדך שבדברים כעין אלו פלוג רבנן. ורבך בישובך לבו כלבך וטועה בך.
